החלטה בתיק ת"א 3552-09-12

זוהי  תביעה בגין נזק גוף המתנהלת ל פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: " החוק"), הוגשה בקשה מטעם התובע להביא ראיות לסתור את קביעת דרגת נכותו על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") בהתאם לסעיף 6ב לחוק.

המבקש נפגע, לטענתו, בשתי תאונות עבודה. לאחר התאונות התלונן המבקש על פגיעה בצוואר, בטן, אגן, בית חזה, כף יד ימין, כתף ימין וברך ימין. הבקשה הוגשה לאור ההבדל שבין קביעת דרגת נכותו של המבקש בענפים השונים של המל"ל. בעוד שענף נפגעי עבודה קבע כי למבקש לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה, קבע ענף נכות כללית את נכותו של המבקש בשיעור 45% לצמיתות. לטענת המבקש, ההבדל בין שתי הקביעות תמוה מאחר שרוב הנכות שנקבעה לו בענף נכות כללית נקבעה בקשר לאברים שנפגעו בתאונות והוכרו על ידי ענף נפגעי עבודה. כך למשל, המבקש נקבעו בענף נכות כללית 15% נכות בשל הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי, 5% בגין הגבלה בעמוד שדרה מתני ונקבעו לו 10% נכות בשל פגיעה בשתי ברכיו. בקשת המבקש מתבססת על ההלכה שנקבעה ברע"א 8684/02 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קדור מרזוק וברע"א 129/89 אריה הורוביץ נ' פיניו ואסילה שם נקבע כי קביעות סותרות בשני ענפים שונים של המל"ל עשויות להצדיק מינוי מומחה בית משפט לפי האמור בסעיף 6ב לחוק. אשר על כן, בית המשפט התבקש למנות מומחה בתחום האורתופדיה.

המשיבה לא כופרת בסמכותו של בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו באותם המקרים בהם קביעות המל"ל סותרות זו את זו, אלא שהיא טוענת כי סמכות זו לא קמה אוטומטית בכל מקרה בו נקבעו קביעות שונות בשני ענפים שונים במל"ל. במקרה ספציפי זה לא התקיימו התנאים העובדתיים שיתמכו בבקשה ואין להיעתר לה. המשיבה טוענת שלמרות שחלק מנכותו של התובע בענף נכות כללית נקבעה בשל פגימות באיברים שהפגיעה בהם הוכרה גם בהקשר ענף נפגעי עבודה, מרבית נכותו של התובע בענף נכות כללית הוכרה בשל פגימות באיברים אחרים. כך מצביעה המשיבה כי גם באותם מקרים שנכותו של התובע נקבעה בענף נכות כללית באיברים שהוכרו במסגרת ענף נפגעי עבודה, עצם הנכות נקבעה התחומים שונים שמינוי מומחה בהם לא התבקש. כך למשל, נקבעו 10% נכות בגין הפרעות במתן שתן, 10% נכות בגין הפרעות בזקפה, 20% בגין פגיעה בירך ימין, 15% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי, 5% בגין הגבלה בעמוד שדרה מתני, 15% בגין רדיקלופתיה צווארית כרונית ו- 10% בגין כאבים בשתי הברכיים. עוד מצביעה המשיבה על עברו הרפואי של המבקש שאינו קשור לתאונות. כך למשל עוד בשנת 2003 נקבע באגף השיקום כי התובע סובל מנכות בשיעור 10% בגין פגיעה צווארית, ב- 2005 ביקר המבקש בחדר מיון בבית החולים שיבא והתלונן על כאבים בבית החזה, ביד, בברך וברגל ימין לאחר שנחבל בתאונת דרכים.

ממסמכי ענף נפגעי עבודה במל"ל, , עולה כי המל"ל הכיר בפגיעות בצוואר, בבטן, באגן, בבית החזה, בכף יד ימין, ברגל ימין, בכתף ימין ובברך ימין בהקשר לתאונות. וועדה רפואית של ענף נכות כללית, בהרכב של אורטופד, אורולוג ונוירולוג, קבעה את שיעור נכותו של התובע כמפורט לעיל. מאחר שהתובע מבקש מינוי מומחה בתחום האורטופדיה בלבד, אתעלם מהנכות שנקבעה בתחומי הנוירולוגיה והאורולוגיה. הפערים הרלוונטיים לעניינו מתמקדים בקביעות שאופיין אורטופדי כדלהלן: הגבלה בעמ"ש צווארי (15% נכות), הגבלה בעמ"ש מתני (5% נכות), רדיקולופתיה צווארית כרונית (15% נכות) וכאב ברכיים (10% נכות). לא שנוי במחלוקת כי נכותו האורטופדית של התובע בגין הירך אינה קשורה לתאונות. כן נקבע כי לתובע לא נותרה נכות נוירולוגית ומכאן שנכותו של התובע בתחום האורולוגיה לא נובעת מסיבוכים נוירולוגים הנובעים ממצבו האורטופדי הנטען.

הנתבעת עצמה טוענת כי כל נכותו האורטופדית של התובע מקורה בעברו הרפואי ולא מתכחשת לעובדה כי התובע סבל עוד קודם לכן מנכות בשיעור 10% לפחות בכל הנוגע לצווארו. הנתבעת עצמה מפנה לעובדה כי ועדה מדרג שני בענף נפגעי עבודה מצא "הליכה ללא צליעה, מסוגל לרדת על אצבעות ועקבים בשכיבה... בשכיבה תנועות הברך מימין יישור מלא כיפוף 120 לעומת 130 משמאל...". לא מצאתי תיעוד של בדיקה דומה שנערכה בהקשר עמוד השדרה המתני והצווארי ויש בכך לבד כדי לחזק את המבוקש אבל גם מעבר לכך, הסתירות בין שני הענפים תמוהות. אם המשיב אכן סובל מנכות כלשהי בברכו, כפי שמציינת הועדה הרפואית של ענף נכות כללית, צפוי היה שהועדה בענף נפגעי עבודה תקבע גם היא כי הוא סובל מנכות כזו (אף שהיתה יכולה כמובן לשלול את הקשר הסיבתי שלה לתאונה בפרק הדיון). לעומת זאת, מעיון בפרק "סיכום ומסקנות" בפרוטוקול ועדה מטעם ענף נפגעי עבודה מעלה כי לשיטתה "החבלה בברך ימין לא הותירה נכות". עוד נראה כי הודעה של ענף נפגעי עבודה קבעה לתובע רק 10% נכות צווארית שעה שוועדת ענף נכות כללית קבעה לו נכות של 15%, למרות שעולה כי זו הראשונה קבעה קשר של החמרה כלשהי לאחר התאונה. שוב, ניתן היה לצפות קביעות דומות בשני הענפים תוך שלילת הקשר הסיבתי לתאונה בפרק הדיון אך לא כך הוא הדבר. שני הצדדים לא חלוקים על כי התובע סובל מנכות כלשהי אך המשיבה טוענת כי מקור הנכות במצב קודם. הוועדה מטעם ענף נפגעי עבודה לא מצאה נכות כלל.

לאחר שהוכח כי הועדה מטעם ענף נפגעי עבודה לא מצאה נכות שקיומה מוסכם על הצדדים, נראה שמדובר בהחלטה פגומה שבית-המשפט יתקשה להעריך על-פיה הערכת אמת של נכותו של התובע עקב התאונה. אינטרס עשיית הצדק מחייב את קבלת הבקשה ומינויו של מומחה מטעם בית-המשפט. לאור זאת הבקשה מתקבלת. במקביל ניתנת החלטה נפרדת על מינוי מומחה רפואי.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: